אני זוכרת בדיוק איך הוא נראה כשנולד, קטן וחסר אונים, קצת סגלגל, רועד מקור, מכוסה שכבה לבנה די מכוערת, עיניים עצומות כמעט לגמרי, פה קטן ודובדבני.

ילדתי בניתוח קיסרי, ולא הלכתי על ביות מלא או איך שקוראים לזה, שהתינוק נמצא צמוד לאמא, בוכה לה בתוך האוזן ולא נותן לה לצבור כמה שיותר שעות שינה לפני שחוזרים הביתה לעולם האמיתי. ילדתי בניתוח קיסרי וסבלתי מירידה דרסטית בלחץ הדם לאחר ההליך ולכן ביליתי בבית החולים 4 לילות וכמעט 5 ימים. למרות שהייתי רוב הזמן מטושטשת, עד היום לא ברור ממה, כנראה מגודל המעמד, כי חוץ מכך היה עליי פיקוח רפואי צמוד, אני זוכרת בבירור איך נבהלתי מהשכבה הלבנה איתה האפרוח שלי נולד. לא הייתי מוכנה אליה והיא הרגישה לי מכוערת. אחרי ששטפו אותו מתחת לברז בחדר הלידה, שמתי לב שהשכבה לא ירדה לגמרי והבנתי שהיא שומנית. למרות שאני מחשיבה את עצמי אינטילגנטית, ולמרות שבזמן ההריון קראתי די הרבה חומר על תינוקות ועל גידול ילדים, את הקטע הזה של שכבת ההגנה פספסתי. אל תלגלגו עליי. כך יצא. בכל זאת ילד בכור.

אז בזמן הבילוי בן ארבעת הלילות בבית החולים קראתי עוד קצת חומר, דרכו הבנתי שמדובר בשכבת ורניקס, שומנית אכן, ששומרת על חום הגוף, מגנה מפני חיידקים ומזהמים, מעין קרם הזנה נדיר וחד פעמי. מה שגרם לי להצטער ששוטפים אותה מגוף התינוקות לאחר הלידה ומסירים אותה מעליהם. לאחר שחזרנו הביתה, משפחה קטנה חדשה, נרגשים מגודל המעמד, אבא אמא ותינוקי פיצפון, שבדרך כבר הספיקו לעצור בבית המרקחת לרכישת מוצצים, גילינו שעור גופו של האפרוח יבש מאוד. מאוד. לאחר ההלם הראשוני, והלחץ, הגיעו אינספור המחשבות מה עושים עם גוף רך שהוא כה יבש ולא נעים למגע. עבר עוד יום, בו בילינו בהיכרות משפחתית אינטימית, בשיחות טלפון עם שלל בני משפחה וחברים, ובאיסוף מידע דרך האינטרנט.

לאחר ששיקללנו את כל הממצאים הגענו למסקנה אחת – צריך לרכוש את השמן של בלנאום. את שמן האמבט, התכשיר הייחודי של בלנאום, שמנו בכמות קטנה בכל אמבטיה של האפרוח, ולאחר ימים ספורים ההקלה הורגשה ביג טיים. העור נהיה חלק כמשי, הצדיק את הביטוי 'חלק כמו של תינוק'. מסתבר שהשמן המצוין של בלנאום מרכך את העור ועוטף אותו במין שכבה שמגנה עליו. בדיוק מה שהיינו צריכים אחרי שהורניקס הידוע נפרד מאיתנו.