עד היום אני זוכרת במדויק את הריח. זוכרת שהרמתי אותו מהמיטונת הקטנה בתינוקייה, עטפתי אותו, חיבקתי את גופו הזעיר והרחתי את כל חלקי גופו. זוכרת איך נגעתי באצבעות הקטנות שלו, ליטפתי את רגליו הדקות, שרטטתי באצבעי את תווי פניו ושאפתי את הריח. כל מי שאמר לי בזמן ההריון שההתרגשות מלידת ילד שני היא שונה לגמרי מהילד הראשון ועוצמתית באופן אחר, צדק. כל מי שאמר לי בשעות שלפני הלידה שאקח איתי הרבה טישו לבית החולים כי הדמעות לא יפסיקו לזלוג, צדק.

אחרי יומיים בבית החולים, אחרי שניסיתי להניק ולא הצלחתי, אחרי שהחלטנו על השם אבל לא הסכמנו לגלות למשפחה מסביב, אחרי שנדהמתי משאריות הבטן שנשארה עליי ולא נגזזה בחדר הלידה יחד עם חבל הטבור, אחרי שהספקתי לקנות לעצמי בגדים בקניון הקטן מתחת לבית החולים, אחרי שאספנו את כל הבלונים והצעצועים הקטנים שקיבלנו מהמשפחה והחברים שבאו לבקר, הגיעה העת ללכת הביתה.

ואז בבית, בשבועות הראשונים להתאקלמות, תוך כדי שאנחנו מחברים בין הבכור המקסים שלנו לאחיו הקטן ובמקביל מתחילים לאט להתרגל לטייטל החדש של משפחה בת 4 נפשות, גילינו בהפתעה גמורה שהתינוקי הקטן שלנו, זה עם הריח הכל כך ייחודי, סובל מטוסיק אדום, אדום מאוד, כזה שלא נח מאדמומיותו ושמצבו רק הולך ומחמיר. התייעצנו עם רופאים, ניסינו קרמים ומשחות שונות, קראנו המון ברחבי האינטרנט. אחרי תקופה מבלבלת, בה היינו אובדי עצות, ובה התפתחה בטוסיק כוויה רצינית, החלטנו לנסות את שמן הבלנאום.

מדובר בשמן אמבט רפואי שמעניק לעור הרגיש של תינוקות שכבת הגנה. בסבלנות ענקית ובלתי מתפשרת, בלי לוותר ובלי לומר נואש, הוספנו בעקביות את הבלנאום לאמבטיות ומפעם לפעם ראינו שיפור. פקק משמן האמבט מוסיף ריח טוב, עוטף את העור, מזין אותו, מטפל בו בעדינות ומוביל לחוויית מקלחת מצוינת. אחרי זמן קצר הטוסיק חזר להיות חלק ונעים והאדמומיות הקשה נעלמה. ואז? יכולתי לחזור להנות מהריח. הריח הטהור של התינוק היקר שלי אליו התחברתי מהרגע הראשון בו חיבקתי אותו.